הייתי כנראה כבן שלוש כששכבתי שם על הגב, על הדשא, בחצר הבית הקטן שלנו באוסטרליה. היתה זו שעת ערב של ליל קיץ וריח הדשא שאך זה נקצר עלה באפי. פתאום נפרשה מעלי בבת אחת חופת השמיים העצומה והחשוכה. הירח הצעיר זרח כמו חתן וסביבו עדת כוכביו הרחוקים. הנה הקופלים! קראתי בהתרגשות, כך בכל אופן מספרת אמא שלי.
אותה התרגשות בראשיתית למראה שמי הלילה המכוכבים לא שָׁקטה בי עד היום, וכאן בעצם התחיל סיפור האהבה שלי לאסטרולוגיה.
והמפגש השני המשמעותי שלי עם הכוכבים התרחש כבר בארץ, כשהאזנתי באדיקות במשך שנים לרשת ב’ בימי שישי, לקול הפעמונים של מרים בנימיני בפינתה הנצחית “שבשבת הכוכבים”. לימים, חברנו יחדיו וחווינו אינספור שעות לימוד פורה ומסעיר. לימוד ששיאו היה כתיבה משותפת של הספר “אסטרולוגיה עברית – על כוכבים ומזלות בראי היהדות”.
הספר אזל מן המדפים… ולאור בקשות מהקוראים עמלנו על יצירת חיבור חדש שמתמצת את עיקרי הדברים.. חיבור זה נקרא: “שנים עשר המזלות – מסע תגליות”.
“שנים עשר המזלות – מסע תגליות”
האם טוב לו בכלל לאדם לדעת את הצפוי לו בעתיד הקרוב או הרחוק?
האם אין האסטרולוגיה מחלישה את הבחירה החופשית?
האם יכול אדם לשנות את הגורל המוצפן במפת לידתו, או לפחות, אולי, לאזן בדרכים כלשהן את אופיו ואת תכונות אישיותו?
אלה היו כמה מהשאלות שהעסיקו את מרים ואותי באותם מפגשי לימוד. והנה כך כתבנו לבסוף בהקדמה לספרנו:
אנחנו מאמינים שהיחשפות נבונה ובוגרת להשפעתם העמוקה של הכוכבים והמזלות דווקא היא זו המאפשרת לאדם למצות את מלוא הפוטנציאל של הבחירה החופשית האמיתית שלו. במובן מסוים האסטרולוגיה בעצם מסמנת את גבולות הגזרה שבה יכול כל אדם לממש בצורה יעילה את שאיפותיו ואת כוח הבחירה שלו. ואמנם, המטרה המרכזית של מפת לידה מקצועית היא ללמוד בתוך אלו מסגרות ושטחי-חיים אדם יכול, אם ירצה, לבטא את האוצרות הגנוזים באישיותו – וכמובן, בזמנים המתאימים ביותר.
ומה אומרת היהדות על אסטרולוגיה? האם המסעדה הזו “כשרה”?כולנו מכירים את ההסתייגות המוכרת: “אין מזל לישראל”, או “ישראל הם מעל המזל”. אך האמת היא שגם כאן לא השמיעה היהדות את דברה בקול אחד ואחיד. קשת העמדות לגבי האסטרולוגיה רחבה מאוד. כמה מגדולי ישראל כתבו בחריפות נגד העיסוק באסטרולוגיה (הרמב”ם ועוד) ובמקביל אחרים (כרבי אברהם אבן עזרא ועוד) עסקו בה רבות ואף השתמשו בה בפירושיהם לתורה.
בספרנו “אסטרולוגיה עברית” בחרנו להציג את קולותיהם של אותם חכמים שגילו פתיחות וסקרנות לדברי התוכנים הקדמונים ולרָזי השמיים. אמנם הידע האסטרולוגי, הדטרמיניסטי במהותו, נראה כסותר את היסוד היהודי הגדול של בחירה חופשית, אבל יש גם דרך אמצע. קיים שביל-זהב מאַזֵן בין הגורל המגיע “מן השמיים” לבין היכולת לחיות חיים של גדילה מתמדת, בחירה חופשית, ותיקון.
*
האסטרולוגיה בת-זמננו שינתה את מגמותיה ו”התבגרה” לבלי הכר. היא נפתחה להשפעות רב-גוניות, עברה תמורות פילוסופיות שונות, ועשתה כמה צעדי ענק – בעיקר אל עבר הפסיכולוגיה המודרנית.
במקביל גם הוגים יהודים חשובים, בני העת העתיקה והחדשה, לא רק שאבו מן האסטרולוגיה השראה לתחומיהם כי אם גם לימדו אותה להיות מופשטת יותר, יומרנית פחות, ובעיקר אנושית יותר. וכך, בדרך מפתיעה, מוצאת את עצמה האסטרולוגיה המודרנית גם “דתית” יותר – במובנים הפנימיים והעמוקים של המושג הזה.
יתירה מזאת, בימינו, בעיצומן של תהפוכות התרבות של העת החדשה, עשויה דווקא חוכמת המזלות – וההתעניינות המחודשת שהיא מעוררת – לשַמש שוב בתפקידה המקורי, לגרות את האמונה שבאדם. שהרי, למרבה ההפתעה, דומה שכיום דווקא האסטרולוגיה מהווה גשר מיוחד למעבר מן המנטאליות המערבית שלנו, המטריאליסטית-ביסודה, אל עבר מרחב חדש וחופשי יותר, מרחב האמונה.
על הגשר הזה בחרנו ללכת גם אנחנו.מרים בנימיני ויונדב קפלון / מתוך: ההקדמה לספר “אסטרולוגיה עברית”